מוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה, הוקם בשנת 1984 על-ידי ד"ר ראובן הכט ז"ל. ד"ר הכט, מייסד ממגורות "דגון" בחיפה, היה ממייסדי חבר הנאמנים של האוניברסיטה וחבר פעיל בו עד יום מותו באפריל 1993. גולת הכותרת של פעילותו למען האוניברסיטה, שבין היתר כללה את הקמת הקתדרה ע"ש ראובן ועדית הכט לחקר הציונות וייסוד מכון הרצל לחקר הציונות, הייתה הקמתו של המוזיאון.
מימי נעוריו גילה ד"ר הכט עניין בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל. במשך כשישים שנה רכש בארץ ובחו"ל פריטים ארכיאולוגים, המייצגים את התרבות החומרית של ארץ-ישראל בתקופות הקדומות. הוא התמקד במיוחד בממצאים שייצגו את התקופות שהייתה להן משמעות היסטורית בתולדות עם ישראל, הווה אומר למן התקופה הכנענית ועד לשלהי התקופה הביזנטית. ד"ר הכט, שהצטיין בפעילותו הציונית, האמין כי הארכיאולוגיה היא אחד הביטויים החשובים של הציונות, וכי הממצאים הקדומים הם הוכחה לקשר בין העם היהודי לבין ארץ-ישראל.
באגף לאמנות, מוצגות תמונות מאוספו הפרטי של ד"ר הכט. יצירות אלה מייצגות זרמים שונים באמנות המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, בעיקר האימפרסיוניזם והאסכולה היהודית של פריס. עם הציירים החשובים המוצגים באוסף נמנים: מאנה, מונה, פיסארו, מודליאני, סוטין ושטרוק. ציור בעל חשיבות מיוחדת הוא ציור שמן של הצייר מודליאני אשר צויר משני צדדיו של הקנווס, ובו מתוארת מצד אחד דיוקנה של מוד אברנטס ומהצד השני דמות אישה בעירום. כמו-כן מוצגות שבע עבודות של סוטין, המהוות את האוסף הגדול ביותר של סוטין בקרב מוזיאונים בישראל.
תצוגות הקבע במוזיאון:
ארכיאולוגיה
- ארכיאולוגיה של ארץ-ישראל: התצוגה מבוססת על האוסף הפרטי של ד"ר הכט, וכוללת פריטים המייצגים את הארכאולוגיה של ארץ-ישראל מהתקופה הכלקוליתית ועד שלהי התקופה הביזנטית.