מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה  – הרובע ההרודיאני -  הינו האתר הגדול והחשוב מבין אתרי בית שני שברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. המוזיאון כולו הוא שרידי שכונה בה גרו כהני ועשירי ירושלים של ימי הבית השני –  שישה בתים היושבים במורד הגבעה הצופה להר הבית. הבתים גדולים ומפוארים, מקושטים בפסיפסים מרהיבים ביופיים ובדיוקם. התצוגה מתרכזת בשלושה בתים: הבית המערבי, הבית האמצעי ובית המידות. מעונותיהם תוכננו בסגנון רומי הלניסטי בהתאם לרוח התקופה. פאר, הדר ועושר רב, משולבים עם שמירה והקפדה על הקדושה והטהרה.

המוזיאון, הממוקם מתחת לישיבת הכותל, ליד רחבת החורבה, משתרע על שטח של כ-2,000 מ"ר ב"עיר העליונה". הקומות שנחשפו הן קומות הקרקע והמרתפים של המדורגים המפוארים שהשקיפו כולם אל אזור הר הבית.

זהו האתר הארכיאולוגי המקורה הגדול ביותר בארץ, והתגלו בו כמה מהפסיפסים היפים ביותר של האזור. ליד כל חדר כמעט פעל מקווה טהרה, ובין היתר נמצא כאן גם מקווה הטהרה הפרטי הגדול ביותר שנחשף בירושלים.

קירות הבתים עוטרו בציורי פרסקו, ובטכניקת "סטוקו" הכוללת עיצוב הקירות והעמודים בגבס כדוגמת אבן.

בגינת פאר שסביבה שרידי עמודי ענק ועיטורי כותרות עמודים בהם נדמה שהאבן כמעט ושרה, ניתן להתפעל מעיצוב הרצפה, המהדהד בהמשך המוזיאון גם בתקרת אולם הכניסה ל"בית המידות" – מהבתים הגדולים והמפוארים שנחשפו באתר.

במוזיאון מוצג התחריט העתיק ביותר של מנורת שבעת הקנים מבית המקדש ולצידה פכים ופכיות שמן המקימים לחיים את חיי כהני ועשירי ירושלים בתקופת בית שני. התחריט התגלה על שברי טיח שעיטרו פעם את אחד מקירות הבתים. סביר להניח כי המנורה צוירה על ידי כהן שגר כאן וראה בעיניו את המנורה המקורית ששימשה בבית המקדש.

המנורה הייתה סממן מיוחד לבית המקדש היהודי, ואולי לכן נבחרה להיות מונצחת בגאון שכזה על קשת טיטוס ברומא. מבנה רגל המנורה שבתחריט משולשת, לעומת זו שבקשת טיטוס ובשחזורים הידועים והמאוחרים יותר בהם הרגל מדורגת, כולל בשחזור המוצב היום בקארדו ובסמל מדינת ישראל.

אחד מארונות התצוגה במוזיאון מוקדש לממצאים מהתקופה החשמונאית, שנמצאו ברחבי הרובע במהלך החפירות: ניתן להבחין בבירור בהבדלי העיצוב שבין נרות השמן המקומיים הפשוטים לבין הנרות שנעשו ביהודה כחיקוי לנרות היווניים המיובאים המסוגננים יותר.

הטביעות על ידיות כדים המוצגות ליד הנרות והפכים הם משני סוגים. הקדומות - עליהן טביעות בלשון היוונית נמצאו על כדים (אמפורות) שיובאו מאיי יוון לירושלים בתקופה ההלניסטית (הפרה-חשמונאית), לשימוש חיל המצד הסלבקי-יווני ותושבי ירושלים המתייוונים. בימי החשמונאים הוכנסו לשימוש קנקנים מקומיים שידיותיהן היו טבועות בחותם בו כתוב באותיות עבריות קדומות השם "ירשלמ" - הוא שם העיר ירושלים. היה זה מסר לאומי ברור לשחרור ירושלים וחידוש העבודה בבית המקדש.

בעלת הבית עשתה שיפוץ -  וקהל המבקרים זכה ברצפת פסיפס חדשה

ממצא נוסף השופך אור על חיי מעמד האצולה של ימי בית שני נחשף רק לאחרונה:

רצפת פסיפס שנזקקה לעבודות שימור עברה תהליך "גלגול" (הסרה באמצעות הדבקת רשת תחתית וגלגולה), ומתחתיה נגלתה לעיני הארכיאולוגים המופתעים רצפת פסיפס נוספת, שהייתה כל הנראה הרצפה המקורית של הבית.

כעת מוצגים שני הפסיפסים במקום: הרצפה העליונה – במקומה המקורי בחדר, והרצפה התחתונה – על גבי קיר סמוך.

הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה

רח' הקראים 1, הרובע היהודי, ירושלים, טלפון : 02-6283448

שעות פתיחה : ימים א'-ה' 9:00-17:00 יום ו' 9:00-13:00

לפרטים נוספים על אפשרויות טיול נוספות באיזור: