בשונה מרוב החגים היהודיים הגדולים, מקורו של חג החנוכה אינו במקרא אלא במאורעות שקרו מאוחר יותר. זהו חג שנמשך שמונה ימים, והוא מתחיל ב-25 לחודש כסלו (בדרך כלל בדצמבר). אין בו ימי שבתון, כלומר העסקים פתוחים בו כרגיל.

חג החנוכה מציין מאורע היסטורי שאירע בתקופת השלטון הסלוקי, במאה ה-2 לפני הספירה. כמה מן המלכים הסלוקים (אחת השושלות של יורשי אלכסנדר הגדול, שמושבה היה בסוריה) ניסו לכפות על היהודים בארץ ישראל מנהגים דתיים מסוימים שנגדו את האמונה היהודית. השיא היה כאשר המלך הסלוקי אנטיוכוס הרביעי ציווה להקים פסל בבית המקדש.

בשנת 167 לפנה"ס פרץ מרד יהודי נגד השלטון היווני הסלוקי. כמה ממנהיגי המרד, שנקראו "חשמונאים" או "מכבים", היו בניו של מתיתיהו הכוהן הגדול. בשנת 164 לפנה"ס, בהנהגתו של יהודה המכבי, הגיע המרד לשיאו עם שחרור ירושלים ובית המקדש מידי השלטון הזר. האירועים מתועדים בכמה מקורות היסטוריים שנכתבו בסוף המאה ה-2 לפנה"ס, כלומר כמה עשרות שנים לאחר המרד. לפי המסורת היהודית, חג החנוכה נקבע בידי יהודה המכבי.

החג נמשך שמונה ימים, לזכר החגיגות לציון טיהור וחנוכת בית המקדש שנמשכו שמונה ימים. לפי אחת המסורות, המכבים חיפשו שמן כדי להדליק את המנורה בהיכל. הם מצאו את כדי השמן פתוחים (ולפיכך טמאים), ורק פך שמן אחד היה חתום וטהור. פך השמן היחיד היה אמור להספיק ליום אחד בלבד, אך אירע נס והוא הספיק לשמונה ימים. נוסף למרכיב הגבורה המצוין בחג, יש בחנוכה גם מוטיב המאבק של האור כנגד החושך, ולכן חנוכה נקרא גם "חג האורים".

בתקופה המודרנית אומץ חג החנוכה כסמל למאבקם של היהודים באויביהם, במישור הדתי והלאומי כאחד. היום יש המדגישים את הפן הדתי הניסי של החג, ויש הבוחרים להדגיש את הפן של הניצחון הלאומי. מכל מקום, זהו חג מלא שמחה האהוב במיוחד על הילדים.

מנהגי החג

הדלקת חנוכייה – לאורך שמונת ימי חג החנוכה נוהגים להדליק חנוכייה – מנורה שבה שמונה קנים לשמונה נרות, ועוד קנה אחד ל"שמש" המשמש להדלקת הנרות. המצווה אומרת שבכל יום של החג צריך להדליק נר אחד – נר אחד ביום הראשון, שני נרות בשני וכו'. השמש מצטרף תמיד כנר נוסף, כך שלמעשה מדליקים ביום הראשון שני נרות, בשני שלושה, וכן הלאה. את החנוכייה יש להניח על אדן החלון או במקום גלוי אחר, ואסור לעשות בה שימוש כלשהו. בעבר נהגו להדליק נרות שמן, אבל היום מקובל להדליק נרות שעווה צבעוניים. הדלקת הנרות מלווה ברכה קצרה שנהוג לשתף בה את הילדים, ולאחר הדלקת הנרות נהוג לשיר שירי חג.

סופגניות ולביבות – מנהג נוסף של החג הוא אכילת מאכלים מיוחדים, בעיקר כאלה המטוגנים בשמן, כמו סופגניות ולביבות.

סביבון – הילדים משחקים בסביבון: צעצוע מסתובב שעליו כתובות האותיות נגה"פ – נס גדול היה פה. נהוג גם להעניק לילדים "דמי חנוכה": קצת כסף לקניית ממתקים.

כדאי לדעת

חג החנוכה, שאינו מן התורה, הוא חג מישני יחסית מבחינת קדושתו, ולכן מרבית העסקים עובדים בו כרגיל. כדי לחוות מעט מרוח החג אפשר לטעום מהמאכלים המסורתיים, בעיקר הסופגניות.  מי שמזדמן בחנוכה לירושלים, כדאי שיערוך טיול ברגל, בשעות הערב המוקדמות, בשכונת מאה שערים החרדית, כדי ליהנות מן המראה המיוחד של החנוכיות הדולקות בחלונות הבתים.