לעיר חיפה יש היסטוריה ארוכה, וחלק נכבד ממנה הזו קשור בדמותו כפולת הפנים של אליהו הנביא - סבאל'ה טוב לב מליל הסדר וגם רתחן קנאי האוחז במאכלת. ברכס כוכב הים, הלא הוא סטלה מאריס, המטיילים מכירים את מסדר הנזירים שהתשבי הוא פטרונם, מבקרים במנזר הגדול, יורדים מערבה במסלול יפה נוף, אל מול הים הפתוח, ומסיימים במערת אליהו, המקודשת לדתות שונות. הרכבל, שהיה אחד מסמלי האזור, אמנם אינו פעיל, אך ההליכה על צלע ההר מעניקה מנה מספקת של תחושת ריחוף

מתחנת רכבת חוף הכרמל עוברים אל תחנת האוטובוסים המרכזית הסמוכה ועולים על אוטובוס בקו 99א (היוצא בתדירות של פעם בשעה לערך), המגיע לסטלה מאריס [1] שהיא נקודת ההתחלה של הטיול.

מתחילים בתצפית נוף מרחבת התצפית [1] שליד התחנה העליונה של הרכבל המושבת. הנוף המרהיב כולל את חיפה, נמל המפרץ, חוף הגליל מעכו עד ראש הניקרה והרי הגליל.
הכרמל נחשב להר קדוש מאז התקופה הכנענית ועד היום. סיפור קדושתו עבר מאמונה אחת לחברתה, ומדת אחת לדת אחרת, כשכל אחת שינתה והוסיפה גרסאות משלה. כך עשו גם נזירי המסדר הכרמליתי, שהגיעו לכרמל בתקופה הצלבנית. הכרמליתים העריצו את דמותו של אליהו הנביא, קבעו אותו כפטרון המסדר שלהם, ומכאן חשיבותו הרבה של ראש הכרמל לגביהם. במאה ה-17 החלו לבנות את המנזר [2] בראש ההר, והבנייה נמשכה תוך קשיים רבים עד 1795. הכרמליתים זכו לתמיכה ולחסות של מלך צרפת, ומאז מכונה הסביבה בשם הכרמל הצרפתי. ניגש לפינה הצפון-מערבית של המנזר ונעבור דרך השער (אם סגור, אפשר לבקש מפתח מהנזירים) אל "דרך הייסורים". לאורך השביל היפה ניצבות 14 מצבות, שכל אחת מהן מייצגת תחנה בדרכו האחרונה של ישו אל מקום צליבתו.

בוקר טוב אליהו
סבים על העקבות, חוזרים אל הכביש וחוצים אותו בזהירות לעבר הרחבה שלפני המחנה הצבאי. כאן מתבוננים בפסל הבתולה מרים שניצב על עמוד גבוה, ובתוך המחנה הצבאי נראה מבנה גדול שהוקם בשנת 1821 כמעון קיץ עבור מושל עכו - עבדאללה פאשה. איברהים באשה, הכובש המצרי שבא בעקבותיו, העניק את המבנה לכרמליתים, והללו הפכו אותו לאכסניה עבור הצליינים. כשהגיעו הבריטים, הם סלקו את הכרמליטים והפכו את המבנה למתקן צבאי. ב-1927 הוקם המגדלור, ומאז מכונה המקום סטלה מאריס (כוכב הים). בשל חשיבותו האסטרטגית, במלחמת העולם השנייה שימש המבנה כמחנה צבא בריטי, ולאחר קום המדינה הפך לבסיס של חיל הים.

בשולי מגרש החניה יש למצוא את השלט "רכס כוכב הים", ומשם יורדים בשביל [3] אל הקאפלה (בית תפילה) שבולטת על המדרון. תחילה עוצרים בנקודת התצפית שממנה נראים תל שקמונה וחוף הים, ממשיכים ומגיעים למבנה עגול [4] שנבנה כטחנת קמח מונעת בכוח הרוח, אך הוסב לקאפלה. מתחתיו נמצאות שתי עמדות תצפית וירי של הבריטים במלחמת העולם השנייה [5]. בהמשך השביל נראה מדרגות חצובות בסלע, ומעליהן תעלות צרות המובילות לבור מים עמוק. כל אלה נחצבו כנראה בידי הנזירים הכרמליתים, ואולי אף קודם לכן.

השביל ממשיך ומגיע אל מערת אליהו הנביא [6]. כדאי להתכונן לכך שמדובר במערה טבעית הנמצאת בתוך איזור מגורים ולא במערה אקזוטית בתוך הטבע הפראי. חשיבותה במסורת העתיקה שנקשרה אליה ולוא דווקא במראה שלה. המקום היה בעבר הרחוק מושא של פולחן פגאני ואחר כך התקדש על ידי היהודים, הנוצרים, המוסלמים והדרוזים. על פי מסורת עתיקה הסתתר במערה אליהו הנביא כשברח מאחאב מלך ישראל. למרגלות המערה יש רחבה וגן, שמהם עולים במדרגות פנימה, שימו לב: המערה סגורה בימי שבת. בתוך המערה אפשר לראות כתובות וחריטות שהשאירו אחריהם עולי הרגל במשך מאות שנים.

מסלול הטיול נגמר ליד מערת אליהו, בצומת שדרות ההגנה ודרך אלנבי, מול מוזיאון חיל הים וההעפלה. מכאן אפשר לקחת אוטובוס קו 144 או קו 43, המגיעים בתדירות גבוהה, חזרה למרכזית חוף הכרמל.

כדאי לדעת
כדאי לבוא בלבוש צנוע לצורך הביקור באתרים הדתיים.

מערת אליהו נמצאת ליד הפנייה משדרות ההגנה לדרך אלנבי, מול מוזיאון חיל הים וההעפלה. זמני הפתיחה של המערה: