היום הראשון: מתרבות הבדווים לחיל האוויר

מרכז ג'ו אלון

אורחות החיים במדבר ובמערות

מרכז ג'ו אלון שוכן בטבורו של יער להב. ניסע מקריית-גת דרומה לצומת בית-קמה (כביש מס' 40). כ-2.5 ק"מ מדרום לצומת מסתעף מזרחה (שמאלה) כביש הגישה לקיבוצים דביר ולהב (כביש מס' 3255). חולפים על פני קיבוץ דביר ומגיעים לכביש הגישה ליער להב (בין סימני הקילומטרים 8 ו-9). הדרך הסלולה מתפתלת בין עצי היער ומגיעה, כעבור זמן קצר, אל היעד שלנו.

המרכז, שנוסד בשנת 1980, נקרא על שמו של יוסף (ג'ו) אלון ז"ל, טייס מהולל בחיל האוויר, שהיה ממקימי בסיס חצרים ואף פיקד עליו.

המוזיאון שבמקום ממחיש את אורח החיים של הבדווים ואת תרבותם. התצוגה העשירה מגלה כלים של חקלאות מסורתית, חפצים הקשורים בנדידת הבדווים וציוד מיוחד הקשור בגמלים. כמו כן מוצג אוסף נדיר של חפצים בדוויים שנאספו בסיני. בחצר המוזיאון ממוקם אוהל בדווי אותנטי, שבו אפשר להתכבד בקפה, תה ופיתה בדווית.

אגף מיוחד במרכז, מוזיאון דרומא, מתעד את סיפורן של מערות שפלת יהודה ואת הווי החיים שהתקיים בהן. רבות מהן שימשו מערות מסתור בתקופת מרד בר כוכבא, ואחרות שימשו לקבורה, לגידול יונים, לבתי מלאכה או לאחסון.

יער להב וחניון בית היערן

הפיקניק הכי ירוק באזור

בהמשך דרך היער הסלולה, אחרי מרכז ג'ו אלון, ממוקם חניון בית היערן, שם אפשר לערוך פיקניק כהלכתו.

אבל תחילה, כדאי לדעת כמה דברים על היער עצמו: הוא משתרע על פני כ-30 אלף דונם בדרום שפלת יהודה, בואכה בקעת באר-שבע. קרן קיימת לישראל החלה בנטיעתו בשנת 1952. האזור כולו צחיח למדי וזוכה רק לכ-300 מ"מ גשם בשנה. היער בולט, אפוא, על רקע הצומח הטבעי, המורכב בעיקרו מבני שיח מדבריים נמוכים.

ביער להב פותחו דרכי נוף וחניונים לפיקניק. בחניון המרכזי, הלוא הוא חניון בית היערן, ליד מגדל התצפית, הוכשרו שולחנות ומתקנים נגישים לכיסאות גלגלים. זהו המקום הגבוה ביותר ביער (518 מ'), ולפיכך היווה מצפור נוף. אך מכיוון שהעצים גבהו מאוד, קשה כיום לצפות מכאן אל הסביבה. 

מומלץ להגיע ברכב לנקודה נוספת ביער, הצופה על חורבת רימון. מחניון בית היערן נוסעים בחזרה (לכיוון מרכז ג'ו אלון) כ-500 מ'. כאן פונים ימינה בדרך עפר טובה, ולאחר 1.3 ק"מ עוצרים ברחבת חנייה קטנה הצופה על החורבה ועל שיפולי הרי חברון. המקום מזוהה כעין רימון, ישוב יהודי מימי בית שני, שתושביו נמנו עם שארית הפלֵטה שלא גלתה לבבל.

הסדנה לאמנויות יהודי אתיופיה בבאר-שבע

יצירה כביטוי למסורת

יוצאים מהיער ועוברים העירה... וליתר דיוק – לעיר באר-שבע. מגמת פנינו עתה היא הסדנה לאמנויות יהודי אתיופיה, השוכנת ברח' ארלוזורוב 50, שכונה ג'. הסדנה הוקמה כדי לשמר את האמנות המסורתית של יהודי אתיופיה, ופועלת גם כמרכז מידע ולימוד אודות העדה.

במקום מתקיימת תצוגת קבע של חפצי אמנות בתחומי הקדרות, קש קלוע, כלים מדלעות, רקמה ופיסול. בתיאום מראש מפעילים כאן סדנאות יצירה והרצאות – לילדים ולמבוגרים – על העדה האתיופית ותרבותה. בחנות המקומית אפשר לרכוש עבודות אותנטיות.

חורשת פעמון החירות בפארק נחל באר-שבע

פינה שלֵווה בפאתי העיר

נחל באר-שבע נחשב במשך שנים רבות "החצר האחורית" של באר-שבע. עתה עוסקים בשיקומו. הסנונית הראשונה היא חורשת פעמון החירות, בשכונת נווה-נוי שבדרום העיר, על גדתו הדרומית של הנחל. תמצאו כאן מדשאות רחבות ידיים, שפות נחל מטופחות וספסלים לפיקניק.

מוזיאון חיל האוויר בחצרים

מטוסים של פעם ושל היום

תחנתנו האחרונה ליום הראשון של הטיול היא מוזיאון חיל האוויר, ליד קיבוץ חצרים, במרחק כמה דקות נסיעה מערבה מבאר-שבע. המוזיאון, שהוא אחד הגדולים בעולם בסוגו, מציג כ-150 כלי טיס, הממחישים את ההיסטוריה של חיל האוויר הישראלי.

הידועים שבכלי הטיס המוצגים במקום הם המסרשמיט – מטוס הקרב הראשון של חיל האוויר, והספיטפייר השחור, שבו טס עזר ויצמן, מפקד חיל האוויר שהיה לנשיא השביעי של מדינת ישראל. מטוס נוסף ראוי לציון הוא הבואינג 707 ששימש מפקדה מעופפת במבצע אנטבה, ועתה הוא משמש אולם להקרנת סרטים.

התצוגה כוללת גם מטוסים ומסוקים בני זמננו, וכן מוצגים מטוסים מחילות האוויר של מדינות ערב. תוכלו לצפות כאן, בין השאר, במיג 21 שבאמצעותו ערק טייס עיראקי ונחת בארץ בשנת 1966.

עוד בבסיס: בית הראשונים – מבנה בן שלוש קומות בדמות מגדל פיקוח מתקופת המנדט הבריטי.

היום השני: מהפארק אל החווה

גן לאומי אשכול (הבשור)

מעיינות ושעשוע

לתחנתנו הראשונה היום נצא מבאר-שבע בכביש 241 לכיוון אופקים. נחלוף על פני אופקים ונמשיך כ-13 ק"מ עד לפתחו של גן לאומי אשכול, השוכן מדרום לכביש.

גן לאומי אשכול הוא נווה מדבר המשתרע על פני 3,500 דונם. במקום יש מדשאות רחבות ידיים, חורשה מרהיבה של עצי תמר, מקומות לפיקניק בחיק הטבע ומתקני שעשועים לילדים. הדרכים בפארק נוחות ומאפשרות לכל רכב להגיע עד לקרבת האתרים שבו.

האתר המרכזי בגן הוא עין הבשור. מי המעיינות יוצרים בריכה נאה, שבה ילדים יכולים לשכשך. המים חמימים למדי ושומרים במשך כל השנה על טמפרטורה קבועה של 20 מעלות. יחידות הצבא הבריטי ניצלו במלחמת העולם הראשונה את מי המעיינות להשקיית סוסי חיל הפרשים, וכן למילוי מכלי הקטרים של הרכבות הצבאיות שהעבירו אספקה מכיוון מצרים. כדאי לנסוע כמה עשרות מטרים ברכב לאורך נחל הבשור ולצפות בשחזורים של קרון רכבת וקטע מסילת ברזל מהימים ההם.

דרך הבשור

סיור רכוב

מפארק אשכול ניתן לצאת לסיור רכוב בדרך הבשור – דרך עפר באורך 18 ק"מ, שהוכשרה למכוניות פרטיות. הדרך פרושה בין גן לאומי אשכול וצומת צאלים ובה נקודות תצפית, נקודות היסטוריות, גשר חבלים ועוד. בצד האתרים שלאורך הדרך מוצבים שלטי הסבר. משך הנסיעה כשעה, לא כולל עצירה לביקור באתרים.

מצפה גבולות

אחיזה בקרקע

מפארק אשכול ניסע מערבה לצומת מעון (קצה כביש מס' 241) ונפנה שמאלה. נמשיך לצומת גבולות ואחר כך היישר לפנים (כביש מס' 22), לקיבוץ גבולות.

מצפה גבולות, המצפה הראשון בנגב, נוסד בליל ה-12 במאי 1943 על ידי 12 חברים, והוא אשר נתן את האות להקמתם של המצפים האחרים – רביבים ובית-אשל. במלחמת העצמאות שכנו כאן מפקדות הגדוד השמיני והגדוד התשיעי של הפלמ"ח. המאפייה שקמה במקום סיפקה לחם לתושבי הנגב הנצור.

אנשי גבולות התמחו בהפקת מים בתנאי מדבר. זה היה כורח המציאות, שכן הבאר – שנחפרה במרכז המחנה – הפיקה מים מליחים. החברים ניקזו את מי הגשמים לתוך שלוש בריכות בטון. מלבד הבריכות הללו, כל שאר מבני הקבע שהיו במקום נבנו מלבני בוץ – חומר הבנייה המקומי היחיד שהיה כאן. רק בית הביטחון נבנה מבלוקים. לאחר המלחמה פעל בבית הביטחון מפעל לעיבוד וליטוש יהלומים.

בשנת 1996 זכה מצפה גבולות לשיקום. המבנים והחומה נבנו מחדש מהחומר המקומי, וכן שוחזרו המאפייה, מפעל ליטוש היהלומים ופרויקט איגום מי הגשם. בנוסף על כך, אפשר לראות כאן כלים חקלאיים הנגררים על ידי סוסים. האתר כולל גם שולחנות פיקניק מוצלים.

בחצר של אורה

בוסתן קסום

תחנתנו הבאה היא הבוסתן המיוחד, "בחצר של אורה", השוכן במושב כפר-מימון. כדי להגיע לכפר-מימון נצא מגבולות מזרחה, לצומת צאלים, ונעלה צפונה בכביש 234 לצומת רעים. כאן נפנה ימינה לצומת סעד (כביש מס' 232), ומשם מזרחה (על כביש מס' 25). לאחר כשלושה ק"מ נפנה דרומה (כביש מס' 2444), וכעבור כשלושה ק"מ נוספים נגיע לכפר-מימון.

החצר של אורה היא בוסתן מרשים וייחודי, שבו צומחים כמאה עצי פרי אקזוטיים.
 

חוות נעמ"א

בעקבות הצאן

כדי להגיע לתחנתנו האחרונה בטיול, חוות נעמ"א, נצא מכפר-מימון בחזרה אל הכביש הראשי (מס' 25), נפנה ימינה וניסע כקילומטר. בין סימני הקילומטרים 214-215 נפנה ימינה וניסע בדרך עפר כחמישה ק"מ, עד המקום. 

חוות נעמ"א היא חוותו של איש הטבע דנדן בולוטין, המגדל בנגב המערבי עדר צאן. מלבד זאת, החווה שלו משמשת בית מחסה ומעין סנטוריום לבעלי חיים שנקלעו למצוקה, ובהם גם חיות נדירות. החווה פתוחה לביקור קבוצות בלבד, בתיאום מראש. יש כאן אטרקציות לילדים, כגון סיור בדיר והגמעת טלאים, הכנת גבינות ואפיית פיתות, פינת ליטוף ועוד.

המסלול באדיבות לישר עיתונות בע"מ.


לפרטים נוספים על אפשרויות הטיול באזור :
הרשות לפיתוח התיירות בנגב
רח' הנרייטה סאלד 1
בניין הסוכנות היהודית
באר שבע 84100
טל: 08-6209720
פקס: 08-6233176
דוא"ל: michal@negev.co.il
אתר אינטרנט: www.negev-tour.co.il